אלי בבייב התותח שלנו נפרד מרעננה !!!
נימה אישית - קשה לי עם העזיבה הזו. אלי בבייב גדל במועדון, הלך איתו שנים ארוכות והפך לאחד מסמלי המועדון. בכל משחק שעלה, גם כאשר כבר לא קיבל את אותן הדקות כמו פעם, תמיד נתן את כל כולו על המגרש ואפשר היה לראות כמה אכפת לו מהסמל. (שלא נדבר על זה שהוא שיחק בלם/מגן/קשר אחורי/קשר 50 50/קשר התקפי/שחקן כנף. חוץ מחלוץ ושוער עשה הכל!)
במשך מספר עונות בליגת העל, בתחילת העונה היו מביאים שחקן על העמדה שלו ומושיבים אותו על הספסל, כאשר באמצע העונה העניינים היו מתהפכים ובבייב היה מקבל מקום של קבע בהרכב.
לא אשכח שני דברים שאלי עשה בתקופה הזו:
* משחק חוץ בקריית שמונה. עמדנו ועודדנו במשך כל המשחק. באחת ההתקפות שתקנו לרגע, ואז אלי הסתובב אלינו ועם הידיים סימן לנו לעודד.
* אחרי גול, רץ לעבר היציע שבו ישבנו (כמדומני זה היה משחק "חוץ" מול נתניה וישבנו ביציע הכבוד) בעודו מנשק את סמך המועדון.
ואם כל זה לא מספיק, בfootball manager 2008 בסגל של הפועל רעננה (עוד בלאומית), שני השחקים היחידים שנמצאו גם במציאות בסגל היו שוקר ובבייב.
אז תודה אלי, על הכל! מאחל לך את כל הטוב וההצלחה ומקווה מאוד שעוד נזכה לראות אותך במדים האדומים שלנו.